לא רחוק מאיתנו גיאוגרפית ,ממש בקרבנו ,נמצאת שכונת מאה שערים בירושלים, בה מנהלים את חייהם חרדים מזרמים שונים. חומה מנטלית פיזית מפרידה את מהלך חייהם מהסביבה בצורה חדה וברורה, ללא פשרות וללא הנחות. הם חיים את חיי היום יום תוך אמונה והמתנה לביאת המשיח.
. בצילום זה האיש יושב לבדו בחנותו , איש אינו בא לקנות ואין איש מבקר ושנים כבר אינו מוכר דבר (כמילות השיר של יורם טהר לב)
. הסחורה ישנה, מעלה אבק ואינה מתחדשת. עול השנים ניכר על פני האיש כמו תכולת החנות והריהוט העתיק והרעוע
ב-ט' באב, יום חורבן ירושלים ובית המקדש, קיימים עדיין במאה שערים מספר בתי כנסיות בהם קוראים את מגילת איכה לאור נרות, תוך ישיבת אבלים על הארץ.
נדהמתי והתרגשתי מאד בשומעי את יבבות המתפללים שמבכים מרה את החורבן.
בעצרות המתקיימות באחת הרחבות במאה שערים, מתכנסים החרדים לשמוע דרשות מפי אחד המנהיגים שלהם. איש איש ומושבו מתכנסים ומאזינים בקשב רב לדברי חכמה.
כצלם וכאדם, אני מתייחס אל המצולמים, המתפללים, השרויים בשיח עם הבורא, ברגישות ובכבוד ומשתדל לא להפריע להם. בצילומים אלו אפשר להבחין שהצלם אינו נוכח בהתנהלות המצולמים. כאילו אינו קיים. זהו מבחינתי הישג של הצלם שתפס את הרגע והמצולם אינו חסר דבר.